הורים הסובלים מדכאון לאחר לידהזמן קריאה 4 דקותכיצד קורה שאחרי ארוע כה נפלא - במהלכו בראנו חיים ואפשרנו לנשמה חדשה לרדת לעולם - נשים נכנסות לדכאון, ולא רק זאת, מפתיע ככל שישמע, גם גברים עלולים לסבול מתסמונת זו? "אדון עולם אשר מלך, בטרם כל יציר נברא".איזה פיוט מקסים (ככל הנראה של אבן גבירול) ובכמה מילים פשוטות אפשר לכוון וללמד על הדרך הנכונה ועל הסדר הנכון לתכנן, לברוא, ליצור דבר, ואחר דבר מתוך דבר, בשלמות של רקמת תחרה עדינה, רקמה אנושית המושתתת על יסודות בריאים ומוצקים. קודם הבריאה כולה, ורק לאחר מכן האדם. כך בסדר הנכון, אנו מכינים קודם את הקן ורק לאחר מכן מביאים את הצאצאיםבונים זוגיות יציבה ובריאה שרק לתוכה אפשר להביא ילדים, בונים את עצמנו כעולם שלם לפני שאנו יכולים לברוא אדם. חייבת להיות בשלות ומשילות, דרך ברורה והכוונה, לפני שממשיכים את הבריאה. בין שאר המקרים בהם אני מטפלת, נמצאות נשים שפיתחו דכאון לאחר לידה. למעשה, אחת מתוך עשר נשים (ויש מחקרים שטוענים שאף יותר) עלולה לפתח דכאון לאחר לידה בין ארבעה שבועות ועד שנה מיום הלידה עצמה.לכאורה תופעה משונה הלא הולדת תינוק הוא ארוע משמח אליו ההורים מחכים ומתכוננים זמן רב. אם כך כיצד קורה שאחרי ארוע כה נפלא, בה בראנו חיים, ואיפשרנו לנשמה חדשה לרדת לעולם נשים נכנסות לדכאון, ולא רק זאת, מפתיע ככל שישמע, גם גברים עלולים לסבול מתסמונת זו (אם כי באחוזים נמוכים יותר)? הסימנים להופעת הדכאון יכולים להשתנות ממקרה למקרה: תחושת עצבות מתמשכת, דאגות מופרזות בנוגע לתינוק או עניין מועט בו, פחד להשאר לבד עם התינוק, מצב רוח מדוכא, אובדן הנאה מפעילויות יומיומיות, שינויים בתיאבון או במשקל, בעיות שינה, רגשות אשם או תחושות של חוסר ערך, קשיי תפקוד בחיי היומיום ועד במקרים קיצוניים מחשבות אובדניות. אז מדוע זה קורה לנו? ישנם שלושה גורמים ראשוניים המשפיעים על הופעת הדכאון; גורמים ביולוגיים רפואיים כגון רגישות יתר לתנודות הורמונליות, הסטוריה אישית של דכאון וחרדות, לידה קשה או טראומטית, והחלמה איטית של הגוף המקשה על התפקוד או עצם השינוי הגופני החל באשה והקושי שלה להתרגל לשינויים אלו. גורמים חברתיים כגון היעדר תמיכת בן זוג, מתח ביחסים עם בן הזוג והיעדר מסגרות תמיכה חברתית ושלישית גורמים פסיכולוגיים אישיותיים כמו פרפקציוניזם, הערכה עצמית נמוכה, אימפולסיביות, חוסר סובלנות, תנודות במצבי הרוח או חוסר בשלות אישיותית לאמהות. תינוק עם טמפרמנט סוער שישן מעט, מתקשה להרדם, מרבה לינוק, בוכה שעות רבות ומתקשה להרגע, מקשה עוד יותר על חזרה לאורח חיים תקין ויכול לתרום בעקיפין להחלשותה של האם ולדרדר את מצבה הנפשי לכדי דכאון. התסמונת אינה מופיעה בהכרח בלידה ראשונה, ויכולה במפתיע להתפרץ אצל נשים שכבר עברו מספר לידות. אז האם אפשר למנוע התפרצות של דכאון לאחר לידה, או מה ניתן לעשות לאחר שזו כבר התפרצה? כאן אני חוזרת לרעיון ההכנה של הקן המשפחתי ל"יציר נברא".. אנו מכירים היטב את המושג של "הדרכת כלות", אך לא תמיד הורים מקדישים זמן ומחשבה ל"הדרכת הורים" או הדרכה זוגית לקראת בואו של התינוק. ואז, כפי שכבר כתבתי בתחילת דברי, סדר הדברים מתהפך: קודם יציר נברא, ואז מחפשים את מלך המשיח. האם אפשר להתכונן להורות? לאמהות? לאבהות? תשובתי היא חד וחלק כן! ניתן לעשות זאת ביחד עם חברים שכבר הפכו להורים, עם בני משפחה או בסדנאות הורים מקצועיות. להפך, ככל שהקשיים בגידול ילדים נשמרים בחדרי חדרים והופכים ל"סוד" שאסור לדבר עליו, והורים מרגישים לחץ להפגין כלפי חוץ אושר ושמחה על לידת הילדים מבלי שיש להם מקום לחלוק את קשייהם, כך היכולת של אמהות ואבות טריים להחשף לקשיים שקיימים במשפחות רבות, וללמוד מנסיונם של אחרים הולך וקטן. הורות היא לא גן עדן מתמשך, ואין זוג שלא חוה במהלך גידול הילדים קושי כזה או אחר. אחת החוויות המטלטלות של נשים המגיעות אלי לטיפול כאשר הן כבר במצב של דכאון לאחר לידה, היא רגשות האשם והבושה של "איך זה קרה דווקא לי", "משהו בי לא בסדר", "כולם אמהות מושלמות ורק לי קשה", בעוד שהמחקר מציע לנו נתונים אחרים לחלוטין לגבי שכיחות התופעה. ככל שהורים או זוגות בהריון ידברו עם חבריהם ובני משפחתם על אתגרים בהורות, יחלקו חוויות (ולא דווקא את המדהימות והמשמחות, אלא גם את אלו הקשות..) יספרו באופן גלוי ופתוח על דרכים להתמודד עם סיטואציות שונות, יציעו עזרה זה לזה או פתרונות לעזרה ותמיכה חיצונית במצבי משבר ועוד – כך הכנת ובריאת העולם שלפני תהיה מושלמת יותר לקראת בואו של הצאצא החדש לחיק המשפחה. חשוב לא פחות כי גם בני הזוג ידברו בינם לבין עצמם לקראת הלידה ויכינו עצמם מנטלית, נפשית וטכנית לשינוי הצפוי להתחולל בחייהם; אם האשה עומדת להשאר שעות רבות לבד בבית, ועל אחת כמה וכמה אם יש לזוג כבר מספר ילדים – איך היא הולכת להתמודד עם כך, במי אפשר להעזר, מה עושים במצבי משבר, איך נערכים טכנית להקל את מטלות היום יום ועוד. אומרים חז"ל כי ה' התבונן בתורה וברא את העולם – כך גם אנו, יציריו וברואיו, צריכים קודם כל ללמוד היטב ולהתכונן, להערך מראש ולתכנן, ורק אחר כך לברוא את האדם ביום השישי, לאחר שהכל כבר הוכן בקפידה לכך מבעוד מועד ונלמד מספר הספרים. הכרחי כי נשים המרגישות כי קיבלו את כל העזרה האפשרית מבני המשפחה, ועדיין מרגישות את תסמיני הדכאון, יפנו לקבלת עזרה מקצועית מוקדם ככל האפשר, זאת כיוון שאשה אשר רמת התפקוד שלה כאם נמוכה בגלל הדכאון, עלולה לנטוע בתינוק שלא מרצון ולא במודע תסכול וזעם על כך שצרכיו לא נענים, ודברים אלו יכולים לבוא לידי ביטוי בשנים שלאחר מכן בדרכים שונות, וכן האם עצמה יכולה לפתח תסמינים נוספים כתוצאה מכך שהדכאון שלאחר הלידה לא טופל בזמן. הטיפול עצמו יכול לכלול כדורים נוגדי דכאון, או טיפול פסיכולוגי, או שניהם יחדיו. בטיפול נכון ומקצועי האם תחזור לאיתנה מהר ככל האפשר, ובעיקר תפתח שוב רגשות חיוביים כלפי עצמה כאם בריאה בנפשה, מתפקדת היטב כאם, "אם טובה דייה" כדברי דונאלד וויניקוט הפסיכולוג הידוע, הממלאת ככל האפשר את צרכי ילדיה, ומטפחת בהם נפש בריאה בגוף בריא. ובכל מקרה זכרי, את לא לבד! הרבה יותר נשים מכפי שאת מסוגלת לדמיין סובלות ברמה כזו או אחרת מדכאון לאחר לידה, אלא שכמו דברים רבים הקשורים להורות – אלו חלק "מהסודות" שנסגרים הרמטית בקרב המשפחה ואת נשארת עם התחושה כי רק בך הוטל דופי ומום.על כן אני ושכמותי נמצאות כאן בשבילך לעזור לך לחזור לכוחותיך, לחיוך על פניך, ולתחושה הנפלאה של להיות אמא לילד מתוק ומשגע שמביא עוד אושר ושמחה למשפחתך. 23/3/15 #דכאוןלאחרלידה #הורות #הריון
כיצד קורה שאחרי ארוע כה נפלא - במהלכו בראנו חיים ואפשרנו לנשמה חדשה לרדת לעולם - נשים נכנסות לדכאון, ולא רק זאת, מפתיע ככל שישמע, גם גברים עלולים לסבול מתסמונת זו? "אדון עולם אשר מלך, בטרם כל יציר נברא".איזה פיוט מקסים (ככל הנראה של אבן גבירול) ובכמה מילים פשוטות אפשר לכוון וללמד על הדרך הנכונה ועל הסדר הנכון לתכנן, לברוא, ליצור דבר, ואחר דבר מתוך דבר, בשלמות של רקמת תחרה עדינה, רקמה אנושית המושתתת על יסודות בריאים ומוצקים. קודם הבריאה כולה, ורק לאחר מכן האדם. כך בסדר הנכון, אנו מכינים קודם את הקן ורק לאחר מכן מביאים את הצאצאיםבונים זוגיות יציבה ובריאה שרק לתוכה אפשר להביא ילדים, בונים את עצמנו כעולם שלם לפני שאנו יכולים לברוא אדם. חייבת להיות בשלות ומשילות, דרך ברורה והכוונה, לפני שממשיכים את הבריאה. בין שאר המקרים בהם אני מטפלת, נמצאות נשים שפיתחו דכאון לאחר לידה. למעשה, אחת מתוך עשר נשים (ויש מחקרים שטוענים שאף יותר) עלולה לפתח דכאון לאחר לידה בין ארבעה שבועות ועד שנה מיום הלידה עצמה.לכאורה תופעה משונה הלא הולדת תינוק הוא ארוע משמח אליו ההורים מחכים ומתכוננים זמן רב. אם כך כיצד קורה שאחרי ארוע כה נפלא, בה בראנו חיים, ואיפשרנו לנשמה חדשה לרדת לעולם נשים נכנסות לדכאון, ולא רק זאת, מפתיע ככל שישמע, גם גברים עלולים לסבול מתסמונת זו (אם כי באחוזים נמוכים יותר)? הסימנים להופעת הדכאון יכולים להשתנות ממקרה למקרה: תחושת עצבות מתמשכת, דאגות מופרזות בנוגע לתינוק או עניין מועט בו, פחד להשאר לבד עם התינוק, מצב רוח מדוכא, אובדן הנאה מפעילויות יומיומיות, שינויים בתיאבון או במשקל, בעיות שינה, רגשות אשם או תחושות של חוסר ערך, קשיי תפקוד בחיי היומיום ועד במקרים קיצוניים מחשבות אובדניות. אז מדוע זה קורה לנו? ישנם שלושה גורמים ראשוניים המשפיעים על הופעת הדכאון; גורמים ביולוגיים רפואיים כגון רגישות יתר לתנודות הורמונליות, הסטוריה אישית של דכאון וחרדות, לידה קשה או טראומטית, והחלמה איטית של הגוף המקשה על התפקוד או עצם השינוי הגופני החל באשה והקושי שלה להתרגל לשינויים אלו. גורמים חברתיים כגון היעדר תמיכת בן זוג, מתח ביחסים עם בן הזוג והיעדר מסגרות תמיכה חברתית ושלישית גורמים פסיכולוגיים אישיותיים כמו פרפקציוניזם, הערכה עצמית נמוכה, אימפולסיביות, חוסר סובלנות, תנודות במצבי הרוח או חוסר בשלות אישיותית לאמהות. תינוק עם טמפרמנט סוער שישן מעט, מתקשה להרדם, מרבה לינוק, בוכה שעות רבות ומתקשה להרגע, מקשה עוד יותר על חזרה לאורח חיים תקין ויכול לתרום בעקיפין להחלשותה של האם ולדרדר את מצבה הנפשי לכדי דכאון. התסמונת אינה מופיעה בהכרח בלידה ראשונה, ויכולה במפתיע להתפרץ אצל נשים שכבר עברו מספר לידות. אז האם אפשר למנוע התפרצות של דכאון לאחר לידה, או מה ניתן לעשות לאחר שזו כבר התפרצה? כאן אני חוזרת לרעיון ההכנה של הקן המשפחתי ל"יציר נברא".. אנו מכירים היטב את המושג של "הדרכת כלות", אך לא תמיד הורים מקדישים זמן ומחשבה ל"הדרכת הורים" או הדרכה זוגית לקראת בואו של התינוק. ואז, כפי שכבר כתבתי בתחילת דברי, סדר הדברים מתהפך: קודם יציר נברא, ואז מחפשים את מלך המשיח. האם אפשר להתכונן להורות? לאמהות? לאבהות? תשובתי היא חד וחלק כן! ניתן לעשות זאת ביחד עם חברים שכבר הפכו להורים, עם בני משפחה או בסדנאות הורים מקצועיות. להפך, ככל שהקשיים בגידול ילדים נשמרים בחדרי חדרים והופכים ל"סוד" שאסור לדבר עליו, והורים מרגישים לחץ להפגין כלפי חוץ אושר ושמחה על לידת הילדים מבלי שיש להם מקום לחלוק את קשייהם, כך היכולת של אמהות ואבות טריים להחשף לקשיים שקיימים במשפחות רבות, וללמוד מנסיונם של אחרים הולך וקטן. הורות היא לא גן עדן מתמשך, ואין זוג שלא חוה במהלך גידול הילדים קושי כזה או אחר. אחת החוויות המטלטלות של נשים המגיעות אלי לטיפול כאשר הן כבר במצב של דכאון לאחר לידה, היא רגשות האשם והבושה של "איך זה קרה דווקא לי", "משהו בי לא בסדר", "כולם אמהות מושלמות ורק לי קשה", בעוד שהמחקר מציע לנו נתונים אחרים לחלוטין לגבי שכיחות התופעה. ככל שהורים או זוגות בהריון ידברו עם חבריהם ובני משפחתם על אתגרים בהורות, יחלקו חוויות (ולא דווקא את המדהימות והמשמחות, אלא גם את אלו הקשות..) יספרו באופן גלוי ופתוח על דרכים להתמודד עם סיטואציות שונות, יציעו עזרה זה לזה או פתרונות לעזרה ותמיכה חיצונית במצבי משבר ועוד – כך הכנת ובריאת העולם שלפני תהיה מושלמת יותר לקראת בואו של הצאצא החדש לחיק המשפחה. חשוב לא פחות כי גם בני הזוג ידברו בינם לבין עצמם לקראת הלידה ויכינו עצמם מנטלית, נפשית וטכנית לשינוי הצפוי להתחולל בחייהם; אם האשה עומדת להשאר שעות רבות לבד בבית, ועל אחת כמה וכמה אם יש לזוג כבר מספר ילדים – איך היא הולכת להתמודד עם כך, במי אפשר להעזר, מה עושים במצבי משבר, איך נערכים טכנית להקל את מטלות היום יום ועוד. אומרים חז"ל כי ה' התבונן בתורה וברא את העולם – כך גם אנו, יציריו וברואיו, צריכים קודם כל ללמוד היטב ולהתכונן, להערך מראש ולתכנן, ורק אחר כך לברוא את האדם ביום השישי, לאחר שהכל כבר הוכן בקפידה לכך מבעוד מועד ונלמד מספר הספרים. הכרחי כי נשים המרגישות כי קיבלו את כל העזרה האפשרית מבני המשפחה, ועדיין מרגישות את תסמיני הדכאון, יפנו לקבלת עזרה מקצועית מוקדם ככל האפשר, זאת כיוון שאשה אשר רמת התפקוד שלה כאם נמוכה בגלל הדכאון, עלולה לנטוע בתינוק שלא מרצון ולא במודע תסכול וזעם על כך שצרכיו לא נענים, ודברים אלו יכולים לבוא לידי ביטוי בשנים שלאחר מכן בדרכים שונות, וכן האם עצמה יכולה לפתח תסמינים נוספים כתוצאה מכך שהדכאון שלאחר הלידה לא טופל בזמן. הטיפול עצמו יכול לכלול כדורים נוגדי דכאון, או טיפול פסיכולוגי, או שניהם יחדיו. בטיפול נכון ומקצועי האם תחזור לאיתנה מהר ככל האפשר, ובעיקר תפתח שוב רגשות חיוביים כלפי עצמה כאם בריאה בנפשה, מתפקדת היטב כאם, "אם טובה דייה" כדברי דונאלד וויניקוט הפסיכולוג הידוע, הממלאת ככל האפשר את צרכי ילדיה, ומטפחת בהם נפש בריאה בגוף בריא. ובכל מקרה זכרי, את לא לבד! הרבה יותר נשים מכפי שאת מסוגלת לדמיין סובלות ברמה כזו או אחרת מדכאון לאחר לידה, אלא שכמו דברים רבים הקשורים להורות – אלו חלק "מהסודות" שנסגרים הרמטית בקרב המשפחה ואת נשארת עם התחושה כי רק בך הוטל דופי ומום.על כן אני ושכמותי נמצאות כאן בשבילך לעזור לך לחזור לכוחותיך, לחיוך על פניך, ולתחושה הנפלאה של להיות אמא לילד מתוק ומשגע שמביא עוד אושר ושמחה למשפחתך. 23/3/15 #דכאוןלאחרלידה #הורות #הריון
