סימן טוב ומזל טוב

בס"ד אתמול באמצע ההכנות לשבת ולחג נשברה לי צלחת. כצפוי, קריאות ה"מזל-טוב" בקעו מכל חדרי הבית. כיוון שהייתי במצב רוח מרומם התחלתי לזמזם את השיר "סימן טוב ומזל טוב" לעצמי בעודי אוספת את שברי הצלחת אך אז התקרב אלי בני ואמר לי – אמא, התבלבלת! סימן טוב קשור לחתונה, לא לצלחת שזה אך נשברה. אממממ, עניתי, או קי, משהו כנראה שאני לא יודעת או שכחתי, אנא תסביר בבקשה?.

מזל טוב זה ברור – זוג המקים בית חדש בישראל ראוי להרבה מזל וברכה. אמנם כתוב בגמרא במפורש ש"אין כוכבים ומזלות נמצאים בישראל", אך נהוג לומר זאת בבחינת לא יועיל לא יזיק. מצאתי תחליף יפה לברכה זו אצל הרב צוקרמן המייעץ לברך "ברכת ה´ עליכם" במקום לאחל "מזל טוב" לזוג הבא בברית הנישואין. אך ה"סימן טוב" קשור למשהו אחר. מובא ממקורותינו; אומרים לחתן 'סימן טוב', כי בדיני מציאת אבידה הגמרא (בראשית מסכת בבא מציעא) מונים סימנים מובהקים כדרך להשבת אבידה לבעליה. הגמרא מוסיפה גם דרך מיוחדת לקיום מצוות השבת האבידה. חכמינו הקדושים קוראים את האשה אבידה (קידושין ב:). משל לאדם שאבדה לו אבידה וכעת טוען שמצא את אבדתו אך אבידה לא מחזירים אלא עם סימן, ולכן מאחלים לבני הזוג 'מזל טוב', שיהיה לך מזל טוב עם האשה הזו שלקחת, וכן שיהיה 'סימן טוב' לאבידה שאיבדת עוד טרם ירדה נשמתך לעולם ועכשיו מצאת אותה ומכאן הם יכולים להתאחד בשמחה ובאהבה ואנו מאחלים לזוג שהקשר ביניהם יהיה אמיץ ובל ינתק שוב לעולם.

לפני חתונתם של יעקב ורחל הוא מוסר לה סימנים המעידים כי שבה אבדה למאבדה. כשרחל מבינה שעליה להציל את לאה מגורלה להנשא לעשו ועליה להתחתן עם יעקב כפי שציווה לבן אביה, היא נותנת לה את ה"סימנים" שנתן לה יעקב על מנת שזו לא תכלם (מסכת מגילה יג, רש"י בראשית כט כה).

מהם אותם סימנים זו שאלה נפלאה. האם אלו סימנים מוחשיים, פיזיולוגים, גשמיים? בילקוט הראובני כתוב: ...ואלו סימנים מסר יעקב לרחל, ואמנם האשה צריכה להתחיל בבהן הרגל שהוא סימן התחתון, ואחר כך בהן יד שהוא אצבע, ואחר כך תנוך אוזן בעלה שהוא עליון, ובדרך זה מסר יעקב לרחל. (בראשית ויצא), אך יש גם דורשים ומפרשים אחרים אשר ניסו לאורך הדורות להבין מהם אותם סימנים ומצאו סימנים אחרים.

אך כאן כבר החל הראש הטיפולי שלי לעבוד שעות נוספות. האם הסימנים הללו מספיקים על מנת שבני הזוג יחיו באושר ובאהבה עד סוף ימי חייהם? ראו ראו; לא עובר זמן רב וכבר מגיע תורו של הקונפליקט הזוגי; וַתֵּרֶא רָחֵל, כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב, וַתְּקַנֵּא רָחֵל, בַּאֲחֹתָהּ; וַתֹּאמֶר אֶל-יַעֲקֹב הָבָה-לִּי בָנִים, וְאִם-אַיִן מֵתָה אָנֹכִי. ב וַיִּחַר-אַף יַעֲקֹב, בְּרָחֵל; וַיֹּאמֶר, הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי, אֲשֶׁר-מָנַע מִמֵּךְ, פְּרִי-בָטֶן (בראשית ל, א-ב). רחל חולקת עם יעקב את רגשותיה והוא עונה לה בכעס.

אם נסתכל ימינה ושמאלה ונראה את אחוזי הגירושין העולים בקצב מסחרר, או זוגות המגיעים לטיפול בתוך משבר זוגי עמוק כשהמילה גירושין כבר מבצבצת ברקע, נוכל להניח כי העובדה שהגיעו מאותו שורש נשמה לא מספיקה על מנת שיוכלו לקיים זוגיות טובה לאורך שנים, ובוודאי אם אין ביכולתם להקשיב ולהבין זה את צרכיו של זה.

"מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש"... (קהלת א ט). כמה לא מפתיע שבכל דור ודור היו פירושים שונים להבין את שנאמר בתורה ולתרגם את הפרשנויות לשפת הזמן והמקום. בשנות ה- 80 של המאה ה-20 פיתח ד"ר הרוויל הנדריקס שיטת טיפול זוגי בשם "אימגו", ופירסם שני ספרים להם היתה השפעה רבה בשדה הטיפול הזוגי; "לבסוף מוצאים אהבה" ו"לשמור על האהבה הזאת". תיאורית האימגו מדברת על כך שאדם אינו חי לבדו, כי אם נועד להיות בקשר. כשחזרתי שוב לעיין במושג "בסימן טוב" נדהמתי לראות עד כמה הבסיס עליה נשענת גישת הטיפול דומה למקור היהודי.

פירוש המילה אימגו הוא "דימוי". כל אחד מבני הזוג מביא עמו עולם שלם של דימויים המייצגים עבורו את המושג "אהבה", כולל הורים ומטפלים אשר היו אמורים לספק את צרכינו הרגשיים. כמו הסימנים עליהם דיברנו קודם שבני הזוג נותנים זה לזה לפני החתונה, על פי הנדריקס יש לאהבה הרומנטית הגורמת לבני זוג להמשך זה לזו מספר פרשנויות; תיאוריות ביולוגיות המסבירות מדוע בני זוג בוחרים זה בזו, תיאוריות-חילופין מתחום הפסיכולוגיה החברתית או תיאוריית "הפרסונה" על פיה אנו בוחרים בן זוג המחזק את הדימוי העצמי שלנו. אולם אף אחת מהתיאוריות האלו לא מספיק עמוקה על מנת להסביר את "הסימנים" ליצירת הקשר הזוגי ואת מה שקורה בהמשכו. הבסיס לטיפול טוען כי זוגות נפגשים ונמשכים זה לזה כיוון שהם מזהים "משהו" מוכר, בסיסי ועמוק מאד דומה מתוך חייהם אצל האחר בתוך חלק המוח לו קורה הנדריקס "המוח העתיק" הפחות מודע, (לעומת קליפת המוח והאונה הקדמית שהיא החלק האחרון המתפתח בתהליך האבולוציה, לה קורא הנדריקס "המוח החדש", שהוא יותר הגיוני מטבעו). אותו "משהו" מוכר וידוע הוא השורש ממנו ינקנו וצמחנו, הכולל גם את הצרכים הלא מסופקים שלנו מילדותנו, וכעת משמצאנו את המועמד הראוי באופן לא מודע אנו מצפים כי הוא יפצה אותנו על צלקות מודעות יותר או פחות מילדותנו. הנישואין באופן לא מודע מחזירים לנו את תחושת האבידה, אותה תחושת שלמות, העדר נפרדות ושלמות כאילו בידו של בן הזוג יש את המפתח לגן העדן האבוד למקום בו נמצא שורש הנשמות בטרם הופרדו.

על פי הנדריקס, אנשים מגיבים באופן מנוגד לאתגרים עמם התמודדו בילדותם, ובאופן פרדוקסלי אנו נמשכים בתת מודע לאדם זה. כך נוכל למצוא בטיפול ללא סוף דוגמאות לאנשים "נצמדים" שהתחתנו עם אנשים "מתרחקים" או מתבודדים, או אנשים "שתלטנים" שהתחתנו עם אנשים "מרצים", או "נוקשים" עם "זורמים". חלק מהמשיכה היא דווקא ל"דימוי" השלילי שנחרט במוחנו מהתנהגות הורינו כלפינו במצבים בהם היינו זקוקים להם לסיפוק צרכינו בילדותנו, אך כל זה קורה עמוק בנבכי התת מודע שלנו. כמה "סימנים" יש במוחנו למציאת הזיווג שלנו מבלי שאפילו נהיה מודעים להם..

היופי של האימגו, הוא בכך שהוא אומר, ממש כמו הסימנים שבתורה, כי התחלנו את מסענו מתוך קשר משותף, הלכנו לאיבוד זה לזו, נפגשנו שוב, אך אז כמו בדוגמא של יעקב ורחל, אנו גם נפצעים בקשרים אנושיים, אבל גם התקווה – הריפוי, יקרו בתוך קשר.

אתן דוגמא מטיפול שהסתיים לשמחתי בהצלחה זה לא מכבר; שני בני זוג שהגיעו מבתים שהאב היה מאד עסוק בעצמו ולא היה פנוי לראות ולהעצים את ילדיו. שני הבתים היו כל כך שונים שבני הזוג לא יכלו לראות עד כמה הרקע שלהם דומה: הבעל הגיע מעיירת פיתוח שכוחה והאב היה אלכוהוליסט שעניינו היחידי היה השגת הטיפה המרה ובטח לא חינוך ילדיו, העצמתם, טיפוחם וחיזוקם. האם הגיעה מעיר גדולה, ואביה היה פרופסור נחשב. רק לאחר כמה טיפולים שניהם הצליחו לראות כיצד האב הזה שהיה מקור הגאווה של המשפחה כולה, בעצם היה כולו ורובו עסוק בקריירה שלו ולא נתן לילדיו תחושת בטחון, ערך עצמי, אמון בעצמם, עניין במה שמתחולל בנפשם, הכוונה להמשך חייהם ועוד.

הן הבעל והן האשה הגיעו לאקדמיה, שם הכירו, ובנו את עצמם מבחינה מקצועית, ובד בבד גם התחתנו והולידו ילדים. הבעל התרחק עד כמה שיכל מאותה עיירה שכוחה אך גם התנתק לאורך שנים רבות מאותן תחושות ורגשות שליוו אותו וכמו שאנו אומרים בשפה המקצועית "לא היה מחובר לעצמו". הוא הפגין עוצמה, כח ועצמאות וכאילו אינו צריך אף אחד שימלא את צרכיו הרגשיים. האשה, לעומת זאת, נשארה בתוך תוכה חסרת בטחון, מחכה לאישורים, צמאה לאהבה ותשומת לב, רכה ופליזרית במובנים רבים. מתוך השיחות שנבנו על סמך שיטת האימגו הבנו עד כמה הבעל בתת הכרתו רצה לקבל ממנה אותה רכות ורגישות, ועד כמה היא בתת הכרתה רצתה לקבל ממנו את מה שפירשה עד אז כחוסן וחוזק לו היתה זקוקה מאז ילדותה.

אלא שעל פי הנדריקס לאורך השנים בני הזוג לא רק שלא מצליחים ללמוד זה מזה את הגישה השונה לטיפול בבעיית השורש, אלא שאותו פתרון שכל אחד מהם מצא הופך להיות כעת שורש הבעייה הזוגית ביניהם; אותו מטריפה רגישות היתר שלה והצמא שלה לתשומת לב, והיא משתגעת מהניתוקים שלו והאטימות הרגשית. הם יכולים לריב כמעט על כל דבר, אך אם רק יגרדו מעט את קליפת הריב ימצאו כמעט תמיד את שורש הבעייה שם. במהלך הטיפול הם נדהמו לגלות עד כמה הצרכים הרגשיים שלהם עמם הגיעו לקשר הזוגי זהים, למרות הבתים הכל כך שונים אך כה דומים במהותם.

ספריו של הנדריקס בנויים כך שכל זוג יכול לעבוד על פיהם בכוחות עצמו ולא בהכרח צריך להגיע לטיפול על מנת לעשות את התהליך המתקן. ולעיתים, מנסיוני, גם עצם העובדה כי אנו לומדים מהו הדבר שחיבר בינינו, ומה הדבר שגרם לנו לאורך שנות הנישואין להפצע זה מזו בלי שהבנו למה, הוא כבר ההתחלה לריפוי ובניית קשר שונה לחלוטין. הסימנים לא משקרים, הם אכן סימנים אמיתיים לכך שהכרנו זה את זו ובחרנו להתחתן, אך הדרך לשדרג את הקשר הזוגי כבר ברורה הרבה יותר והריפוי והתקווה מחכים לנו שם בסוף התהליך.

כ תשרי תשע"ז

http://www.aish.co.il/f/m/398683501.html?s=show

#זוגיות #חתונה #אימגו #סימןטוב #מזלטוב #טיפולזוגי